כאב גב תחתון לא ספציפי

כאב גב תחתון מוגדר ככאב מתחת לגבול הצלעות ומעל לכפלים של העכוז, עם או ללא כאב רגליים. כאב זה נחשב לכאב הנפוץ ביותר והגורם למגבלה הגדולה ביותר אשר יכול להיפתר בשיקום. השכיחות של כאב גב תחתון באוכלוסייה הבוגרת הכללית הוא כ12% עם עלייה בשכיחות בקרב אנשים מעל גיל 40 ונשים.

כאב גב תחתון מוגדר ככאב ספציפי או לא ספציפי. הכאב יכול לנבוע מהירכיים, פתולוגיות באגן, הפרעות כלי דם או מערכתיות. סיבות לכאב הקשורות לעמוד השדרה הן דיסק פרוץ, היצרות של עמוד השדרה, שבר, תהליך תופס מקום, זיהום ודלקת מפרקים.

בניגוד לכאב גב ספציפי שניתן לזהות את הגורמים לו, כאב גב תחתון לא-ספציפי מתפתח עקב סיבות ביולוגיות, פסיכולוגיות וסביבתיות (והוא הנפוץ מבניהם עם שכיחות של 80-90%).

גורמי סיכון הם עמידה או הליכה ממושכים, הרמת חפצים כבדים, אורח חיים לא בריא (השמנה), גורמים פסיכוסוציאליים (דיכאון, אי שביעות ממקום העבודה) ותקופות קודמות של כאב גב תחתון.

מחקר מראה שאצל הסובלים מכאב גב תחתון לא-ספציפי גורמי הסיכון להפיכת הכאב לכרוני בעוצמת כאב גבוהה הם מצב סוציואקונומי נמוך, תפיסה שלילית של כאב הגב, והתמודדות פסיבית.

אבחון לכאב גב תחתון לא-ספציפי נעשה לאחר שלילת פתולוגיות אחרות של עמוד השדרה, לקיחת היסטוריה ובדיקה פיזיקלית של המטופל. לא מומלץ לבצע הדמיות. מחקר מראה שביצוע הדמיות לא משפיע על תוצאות השיקום.

הקו הראשון לטיפול כיום בכאב גב אקוטי הוא התערבות לא-תרופתית יחד עם חינוך וייעוץ למטופל לשמור על פעילות שגרתית. טיפול במניפולציות גב, דיקור, חימום ומסאז' נמצאו כטיפולים ללא סיכון עם סבירות בינונית עד נמוכה לשיפור סימפטומים.

עבור כאב גב כרוני, הטיפול צריך לכלול חינוך בנוסף לתרגילי חיזוק תחת השגחה ותרפיה התנהגותית. מחקרים מראים כי לרוב סוגי הפעילות הגופנית יש השפעות חיוביות ומועילות על הקלת כאב ושיפור פקוד. פילאטיס, מקזני תרגול מנח גוף תקין וחינוך לטיפול עצמי הוכחו כמפחיתים כאב ומשפרים תפקוד. טיפול קוגניטיבי העוסק בזיהוי מחשבות שליליות הנוגעות לכאב ומוגבלות ושינוי קו מחשבה זה גם הוכח כמיטיב.

לסיכום, בהעדר ממצאים בהיסטוריית המטופל ובבדיקה הפיזיקלית יש לעודד את המטופל כי הסבירות היא גבוהה לכך שמצבו אינו חמור והפרוגנוזה הצפויה היא טובה. עליו להמשיך בפעילויות היום יום שלו, גם אם יש מעט כאב. ניתן להמליץ על שימוש בכרית חימום, משככי כאבים (לשימוש בטווח הקצר). אם הכאב לא חולף תוך חודשיים יש להפנות למומחה אשר יעזור בהתאמת תוכנית תרגילים או תרפיה התנהגותית. אם יש סיכון להפיכת המצב לכרוני ניתן להפנות לבניית תוכנית תרגילים בשלב הראשוני.

בחשיבה ותכנון דרך ההתמודדות עם הבעיה יש לערב את המטופל ולקחת החלטות משותפות על פי העדפותיו והשקפותיו.

מעניין? מועיל? שתפו את הפוסט ותעזרו למישהו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email
סגירת תפריט
WhatsApp chat