שיקום נוירולוגי לאחר אירוע מוחי

מה זה אירוע מוחי?
איזה טיפולים עושים אחרי אירוע מוחי?
מה זה שיקום נוירולוגי?
מה כולל שיקום אחרי שבץ מוחי?
מתי מתחילים אותו, כמה זמן, מתי עוזר?
שיקום בעזרת פיזיותרפיה

מה זה אירוע מוחי?

שבץ איסכמי מתרחש כאשר אספקת הדם לחלק מהמוח מופסקת או מופחתת, ומונעת מרקמת המוח לקבל חמצן וחומרי מזון. תאי מוח מתחילים למות תוך דקות. שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי, וטיפול מהיר הוא חיוני. פעולה מוקדמת יכולה להפחית נזק מוחי וסיבוכים אחרים.

באתר של מראש ומעבר תוכלו לקרוא עוד על שבץ.

איזה טיפולים עושים אחרי אירוע מוחי חולף?

טיפול חירום בשבץ מוחי תלוי אם יש לך שבץ איסכמי או שבץ הכרוך בדימום לתוך המוח. כדי לטפל בשבץ איסכמי, הרופאים חייבים להחזיר במהירות את זרימת הדם למוח. כדי להפחית את הסיכון ללקות בשבץ המורגי נוסף או התקף איסכמי חולף, הרופא שלך עשוי להמליץ על הליך לפתיחת עורק שהצטמצם על ידי רובד. טיפול חירום בשבץ דימומי מתמקד בשליטה על הדימום והפחתת הלחץ במוח הנגרם מעודף הנוזלים.

לאחר טיפול חירום, אתה תהיה במעקב צמוד למשך יום לפחות. לאחר מכן, טיפול בשבץ מוחי מתמקד בסיוע לך לשחזר כמה שיותר תפקוד ולחזור לחיים עצמאיים. השפעת השבץ תלויה באזור המוח המעורב ובכמות הרקמה שניזוקה. רוב נפגעי השבץ הולכים לתוכנית שיקום. הרופא שלך ימליץ על תוכנית הטיפול הקפדנית ביותר שאתה יכול להתמודד איתה בהתבסס על גילך, בריאותך הכללית ודרגת הנכות מהשבץ.

מה זה שיקום נוירולוגי אחרי שבץ המורגי או שבץ איסכמי?

שיקום נוירולוגי הוא טיפול ארוך המתבצע במחלקת שיקום, בו החולים הנוירולוגיים עובדים עם אנשי מקצוע שונים על מנת לשקם את מצבם הנוירולוגי ולהחזיר לעצמם יכולות תפקודיות.

חלק גדול מהמחלות הנוירולוגיות, כמו שבץ מוחי ופגיעה בחוט השדרה גורמות לחסרים נוירולוגיים ארוכי טווח. במהלך השיקום, תעבור סוגים שונים של טיפול על מנת להתגבר על הלקויות הנוירולוגיות שנגרמו כתוצאה מהאירוע המוחי.

במהלך השיקום, תלמד להכיר את גופך לאחר המחלה, להבין מה תוכל לעשות ואילו מרכיבים תפקודיים נפגעו ותנסה להשיג עצמאות בחיי היום יום.

מה כולל שיקום אחרי שבץ מוחי?

מטרת השיקום הנוירולוגי היא לשפר למידה והסתגלות. מחקרים מראים כי הפעלת פלסטיות נוירונית תלוית ניסיון מגבירה את ההתאוששות התפקודית לאחר שבץ מוחי. במקום ללמד אסטרטגיות פיצוי שאינן מפחיתות את הפגיעה אלא מאפשרות למטופל לחזור הביתה בהקדם האפשרי, התאוששות תפקודית עשויה להיות בת קיימא יותר מכיוון שהיא מבטיחה הפחתה ארוכת טווח בפגיעה ושיפור באיכות החיים.

השיקום הנוירולוגי מתמקד במספר פרמטרים שונים:

מסת תרגול: אפיזודת עבודה עם מעט מנוחה קצרה (או ללא מנוחה כלל). תיאורטית, למידה באמצעות חזרות מרובות יכולה להאיץ את השיקום של הגפה הפגועה.
זמן: מחקרים מראים כי הגדלת מרווח הזמן בין תקופות הלמידה משפרת את הביצועים במבחן הסופי אך לא כדאי להאריך מדי את הזמן בין התרגולים משום שעלולים להיכנס לטווח בו שיעורי הלמידה והשימור יורדים.
מינון: בשונה מהמושג בעולם התרופות המינון בשיקום נוירולוגי אינו מוגדר לגמרי. הכוונה במינון היא למספר השעות של השיקום לאחר אירוע מוחי צד שמאל או אירוע מוחי צד ימין, תדירות התרגולים והאורך שלהם.
תרגול ספציפי: ההנחה היא ששינוי התנאים של המשימה משנים את היכולות הנדרשות לביצוע שלה. מכיוון שהמטרה העיקרית של השיקום היא לאפשר למטופל לבצע פעילויות יום יומיות באופן עצמאי, השיקום עשוי שלא לתת עדיפות לשחזור דפוסי תנועה לפני שבץ המורגי, אך לאפשר למטופל לרכוש מיומנויות תנועה מפצות.
תרגול ממוקד מטרה: תרגול ממוקד מטרה אינו מדגיש בעיקר שרירים בודדים או דפוסי תנועה המעורבים בביצוע אלא מחייב את המטופל לחקור את הצימודים המתאימים להשגת המשימה לאחר אירוע מוחי קשה או אירוע מוחי קל. תשומת הלב מופנית להשפעת התנועה במקום לתנועה עצמה. נראה כי תנועות מכוונות מטרה מייצרות ביצועים טובים יותר מאשר אותן תנועות ללא מטרה. הצבת יעדים ספציפיים וקשיים מובילה לביצועי למידה מוטורית גבוהים יותר מאשר יעדים לא ספציפיים.
תרגול מגוון: ניתן להשיג תרגול משתנה בשתי דרכים- על ידי מתן שונות בתוך רצף אימון או על ידי ביצוע אקראי של הצגת רצפי אימון בודדים. תרגול אקראי או התערבות הקשרית.
גירוי רב חושי: התפיסה והשילוב של מספר חושים הם יכולות בסיסיות של המוח. מכיוון שמידע חושי רועש, שילוב של אופנים שונים דורש הערכות הסתברותיות כדי לשפר את התפיסה.
אותות קצב: תבניות קצביות פועלות כמו תבנית שניתן לצפות את הרצף שלה וע”י כך מגבירות את הפעילות באזורי הרשת המוטורית.
משוב מפורש: משוב מילולי, סופי ומוגבר לגבי השגת המטרות.
משוב מרומז: משוב שניתן על ביצוע תנועה בצורה של תיאורים מילוליים, הדגמות או שידורים חוזרים של הקלטות.
תצפית: מחקרים מראים כי נבדקים שצפו לראשונה ביחידים אחרים שמבצעים משימה חדשה הצליחו טוב יותר באותה משימה מאשר נבדקי ביקורת שלא צפו באנשים אחרים או שצפו במשימה שונה במקצת.
תרגול מנטלי: תרגול מנטלי ודימויים מוטוריים מסתמכים על היכולת לדמות פעולות מוטוריות ללא התנהגות גלויה. ניתן לראות בדמיון מוטורי חזרה מנטלית על תנועות עתידיות ותוכניות מוטוריות.

תקשורת חברתית: אינטראקציה חברתית הוגדרה כהתנהגות שבה פעולות המשתתפים הן תגובה וגירוי להתנהגותו של המקביל. פעילויות יום יומיות רבות מושפעות מאינטראקציות חברתיות, וכישלון בזה עלול להוביל לתלות בלתי רצויה באחרים.

מתי מתחילים שיקום נוירולוגי לאחר אירוע מוחי קל או אירוע מוחי קשה, כמה זמן, מתי עוזר?

אחד המאפיינים החשובים של מחלות נוירולוגיות הוא פגיעה ביכולת התנועה, ולשם כך חולים המאושפזים במחלקות השיקום עוברים שעות ארוכות של טיפולי פיזיותרפיה. הפיזיותרפיה מסייעת למטופלים לשפר את יכולת התנועה ואת השליטה על השרירים באמצעות תרגילים מסוגים שונים. בעזרת הפיזיותרפיה, מתרגלים פעולות שונות כמו הליכה וישיבה, מחזקים קבוצות שרירים ספציפיות, עובדים על שיפור הקואורדינציה וכו’.

טיפולי הפיזיותרפיה משתמשים בסוגים שונים של מכשירים, בחדר כושר מיוחד ובתרגילים רבים ומגוונים. בשנים האחרונות נכנס כחלק מטיפולי הפיזיותרפיה תחום ההידרותרפיה – טיפולים בתוך בריכה, המספקים יכולות נוספות לטיפול בחולים.
שיקום נוירולוגי ביתי מומלץ מכיוון שתוכל להשתקם בסביבתך המוכרת והביתית והחשיפה לזיהומים שעלולים להיות במכוני שיקום שונים, פוחתת מאוד ומאפשרת לך שיקום בריא יותר.

שיקום לאחר אירוע מוחי בעזרת פיזיותרפיה

פיזיותרפיה נוירולוגית יכולה לעזור עם אתגרים שונים שקיימים לאחר שבץ מוחי. המטרות הנפוצות של השיקום הן: שיפור יכולות ההליכה, שיפור תפקוד הידיים, הפחתת כאבי כתף עקב חולשה או אי יציבות, הגברת הניידות על ידי התייחסות לנפילה של כף הרגל, הפחתת ספסטיות ונוקשות שרירים ולימוד מחדש של תבניות תנועה.