טיפול בקוצר נשימה – ראיון עם פרופסור קרמר – מנהל מרפאת ריאות בבית החולים בלינסון

אנו שמחים להציג סרטון נוסף בסדרת הראיונות של פיזיוקליק.

בסרטון תוכלו לראות ראיון שעשיתי עם פרופסור קרמר, מנהל מרפאת ריאות בבית החולים בילינסון, עם ניסיון עתיר בבעיות נשימה.

בראיון ניסינו להבין מה הוא קוצר נשימה, איך אדם יכול להגדיר את עצמו כמי שסובל מקוצר נשימה, ודוגמאות מניסיון רב שנים בתחום.

תוכלו לקבל המלצה בראיון על דרכי טיפול שונות במקרי קוצר נשימה כאלה ואחרים.

טיזר – הנה הסיכום של ד”ר קרמר לראיון – “ככל שנעסוק יותר ויותר בפעילות גופנית, אנחנו נשמר את הריאות שלנו ואת שרירי הנשימה שלנו ,סיבולת הלב והריאה, ונוכל  להאריך את החיים.”

קחו לכם 11 דקות ולימדו משהו בתחום שיעזור לכם להבין האם מאיזשהי סיבה אתם סובלים מקוצר נשימה והאם אתם צריכים טיפול בהקדם?

תמלול מלא לראיון

ברוכים הבאים לעוד סרטון בסידרת הסרטונים של “פיזיוקליק”.

30 שנה אני מטפלת בחולי ריאות והיום אני מתרגשת לפגוש את פרופסור קרמר שהוא מנהל מרפאת ריאות בבלינסון עם הרבה ניסיון. אני מכירה אותו יותר מ-20 שנה. בואו ניכנס ונשמע מה יש לו לספר על חולי ריאות.

>> ריכזנו עבורכם כמה טכניקות להפחתת קוצר נשימה

א: שלום פרופסור קרמר. אני מאוד מתרגשת להתארח כאן. אתה מומחה בריאות, במחלות ריאה מה המחלות באופן כללי או האנשים שמגיעים אליכם ממה הם סובלים?

קוצר נשימה – מחלות ריאה ועישון

ק: יש מגוון של מחלות ריאה שבעצם כולן מתבטאות בסימפטומים די דומים שזה קוצר נשימה, שיעול לפעמים, קושי בעליה קושי במדרגות. אבל המחלות הן רבות ומגוונות בעיקר מחלות שקשורות לעישון כמו COPD, אמפיזמה.

יש מחלות כמו צלקות בריאה, פיברוזיס ריאתי, ויש לנו צעירים עם סיסטיק פיברוזיס ומחלות גנטיות שגורמות להרס של הריאה, ברונכיאקטזיות (זו מחלה שיש בה זיהומים חוזרים), יתר לחץ דם ריאתי מחלה (שפוגעת בכלי הדם של הריאה) וכך מגוון שלם של מחלות שכשהחולה בא בפעם הראשונה אתה צריך לאבחן אותו, לעשות לו בדיקות כמו CT של הריאות או תפקודי ריאה, ולהעריך את יכולת המאמץ שלו, כושר המאמץ שלו. ואז אתה מגיע לאבחנה. לפעמים צריך ביופסיה, לפעמים לא צריך.

ואז הולך לשלב הטיפול אם יש לך מה להציע.

מה זה קוצר נשימה על פי פרופ’ קרמר

א:  מתוך מאות מטופלי הריאות שאני טיפלתי בהם, כל אחד ראיתי שהוא ממש ממש שונה אחד מהשני. לכל אחד יש סיפור שונה הוא סובל ממשהו קצת אחר, מלבד דבר אחד שמשותף לכולם  וזה קוצר נשימה, קושי נשימה.

אתה יכול להסביר בעצם מה זה קוצר נשימה?

ק: כן. כשאדם נושם באופן נורמלי הבנאדם לא מרגיש שהוא נושם. אתה לא שם לב לזה. זה חלק ורפלקס החיים שלך.

ברגע שאתה מרגיש שאתה נושם זאת אומרת שיש בעיה.  וככל ההרגשה היא שחסר לך אוויר, אז אנחנו מדברים על קוצר נשימה. זה יכול להיות בדרגות שונות: זה יכול להיות משהו מאוד קל. נגיד רק כשאתה עולה שתי קומות של מדרגות ואין לך אוויר, ויש אנשים שהולכים מהסלון למטבח ויש להם קוצר נשימה.

לפני כשבועיים בא אלי חולה עם אמפיזמה, COPD, מחלת ריאות שקשורה לעישון. מעשן כבד ביותר, 30 שנה 3 קופסאות ביום, אני אומר לו: “תגיד לי מה קשה לך בנשימה?”

אז הוא אמר לי: “תשמע דברים מאוד פשוטים כמו לקחת את המאפרה מהסלון לחדר שינה”

אז אמרתי לו:” כן? עם זה אתה בא אליי לקבל השתלה של הריאות?”.

אז הייתי בשוק, אבל צחקנו ביחד.

אחד הדברים השכיחים שאנשים מתלוננים זה “כשאני נכנס למקלחת”. “אני נכנס למקלחת אני יוצא אין לי אוויר”***. המקום הצפוף, האדים, קצת מאמץ שבן אדם מתרחץ. זו דוגמה גם בקוצר נשימה אבל זה קורה במחלות מתקדמות. אבל בשלבים ראשונים זה רק במאמץ…: “אני נסעתי לטיול” אומרים לי, בהרים כל הקבוצה התקדמה, אני הייתי מאחור, לא היה לי אוויר”. אז יש דרגות שונות.

א: בעניין המקלחת שאמרת – טיפלתי במישהו. ויום אחד אישתו אמרה לי, ככה קרצה לי ואמרה לי: “אני רוצה לקחת אותך רגע הצידה להגיד לך משהו בארבע עיניים”.

והיא אומרת: “תקשיבי הוא לא מתקלח”. למה הוא לא מתקלח?” זה מלחיץ אותו זה עושה לו קוצר נשימה פעם בשבוע אני מצליחה לשכנע אותו להתקלח” ואז זה בעצם מוביל אותי לשאלה שהיא בשבילי אתגר: שאני באמת מנסה לדבר עם מי שסובל מקוצר נשימה, ולהסביר להם שמאוד חשוב לא להוריד את הפעילות.

זאת אומרת השאלה שלי אליך זה בנושא של המלצה, או אי המלצה, או איזה תגובה היית ממליץ, ואיך אתה נוהג בו, ואומר להם: כשיש לך קוצר נשימה מה אתה צריך לעשות. במיוחד בעניין של לעודד את המטופלים כן להישאר פעילים.

פעילות גופנית שווה פי אלף לקוצר נשימה מכל תרופה

ק:  נכון. “הפעילות הגופנית” אני אומר לחולים או לשיקום, “שווה פי אלף מכל התרופות שאני נותן לכם”. יותר מכל המשאפים והאינהלציות. הפעילות היא מאוד חשובה יש שני מרכיבים שחשוב לשים אליהם לב: אחד, זה מרכיב מכני. זאת אומרת נגיד אדם עם אסטמה או סי או פי די, יש לו חסימה של דרכי האוויר, ואז מטרת הטיפול היא פתיחת דרכי האוויר.

אבל דווקא לחולים האלא אני אומר ” תתאמנו אפילו שקשה לכם. קח משאף ונטולין או משהו דומה לפני המאמץ ותעשה את המאמץ. ככה תוכל לשמר את שרירי הנשימה שלך ואת סיבולת לב ריאה”. המרכיב השני הוא חמצן, יש אנשים שאין להם בעיה מכנית אבל יש להם בעיה של חוסר חמצן.

אותו חולה שמתלונן שקשה לו במקלחת, אם הוא ימדוד את הסטורציה של החמצן בצאתו מהמקלחת הוא יראה שהוא ירד. ואז אני אומר להם” ” תקחו חמצן למקלחת. ותקחו חמצן לפעילות גופנית”. אנחנו תמיד מעודדים ורואים אם החמצן נמוך אנחנו מעלים אבל מרשים לחולה להתאמץ. יש אנשים שאומרים: “אה,חמצן נמוך? אל תתקרב למכשיר הליכה אל תתאמץ חס וחלילה”. אבל אם החמצן נמוך, קח חמצן. אתה במאמץ קשה קח יותר חמצן.

א: העיקר שתהיה פעיל.

ק: בדיוק. היה פה אחד המושתלים שלנו.

א: מושתל ריאות.

ק: מושתל ריאות, כן. שלפני ההשתלה הוא הקפיד ללכת כל יום את החמישה קילומטר על ההליכון. וכשהיה לו  קשה הגביר, את החמצן: 2ליטר… 4 ליטר…6 ליטר…הביא מכשיר של 10 ליטר רק להמשיך את הפעילות.

בזכות זה הוא עבר את ההשתלה בקלות. היה לו כוח, היה לו שרירים שהוא יכל להתמודד איתם אחרי השתלה.

א: אני אשאל את זה, בעצם שאלה דומה אבל מזווית קצת שונה. אפילו אלה שסובלים קוצר נשימה אבל הם לא חולי ריאות, אבל יש להם קוצר נשימה. האם לדעתך פעילות או מאמץ יכולים להחמיר את המצב שלהם?

ק: בשום פנים ואופן לא!

גם המחלות האחרות, אפילו מחלת לב. החלק הכי חשוב אחרי התקף לב או הצינתור שפתחו את העורק החסום זה להכניס את החולה לשיקום, להחזיר אותו לפעילות גופנית.

ולא צריך לפחד שהוא חולה לב ואסור לו לזוז. להיפך, אם הסתימה נפתחה אתה חייב להתחיל לחזור לפעילות כמו שהיית קודם, ואפילו יותר מזה. כי קורה?

אנשים מגבלים את עצמם. הם אומרים: “קשה לי אני עוצר אני לא הולך”. והם מרגישים איכשהו בסדר. אבל הם עושים נזק לעצמם כשהם לא מתאמנים.

א: בפעם הראשונה ששמעתי את השם שלך זה היה לפני יותר מ-20 שנה. טיפלתי בילד קטן שחלה בריאות. היה חולה קשה. מה שהרשים אותי(הייתי באה אליו הביתה) ההורים שלו.

אני חושבת שזה אפילו יותר קשה להורים שיש להם ילד שמתנשם. זה לא אני מתנשמת. הם צריכים להחליט איך הם מתנהגים. והם לא ויתרו לו על פעילות. הוא היה מאוד מאוד במצב קשה, ולמרות זאת לפעמים שיחקו את כדור,יצאו איתו לגן שעשועים כל מיני דברים כאלה בסיסיים. ממש הערכתי את זה.

קוצר נשימה אצל ילדים

ק: כן, הנטייה של ההורים או המטפל בבית היא לשמור על הילד על החולה: “אל תתאמץ זה יהרוג אותך”. ולהפך כמה שאתה יותר פעיל אפילו כשקשה אתה תחלים יותר קל או תשמור על המצב הקיים יותר בקלות. אז אני לכל החולים ממליץ על פעילות (לא תמיד אני עושה אותה אבל) החולה עם מחלת ריאות חייב לעשות פעילות גופנית כל הזמן אפילו שקשה לו מאוד.

באיזה מצב מפנים לפיזיותרפיה נשימתית?

א: מהמטופלים שלך אתה מפנה לפיזיותרפיה, פיזיותרפיה נשימתית, שיקום ריאות. איזה מצבים אתה מפנה?

ק: אז יש לנו את מגבלת הסל, סל הבריאות, שלא נותן די שיקום לחולים. אבל חולים עם מחלת ריאות כרונית הם כולם מופנים לשיקום ריאות. COPD, אמפיזמה, פיברוזיס ריאתי, לחץ דם ריאתי. בכל המחלות האלה זה הוכח ששיקום ריאתי (שהכוונה לבוא פעמיים אם אפשר שלוש פעמים בשבוע, שעה עבודה על מכשירי, על הליכון, בעיקר פעילות אירובית זה מה שאני ממליץ).

ויש סוג אחר של חולים שהם עם הרבה ליחה בדרכי האוויר, סיסטיק פיברוזיס או ברונכיאקטזיס, או זיהומים חוזרים, אותם השיקום גם חשוב אבל פיזיותרפיה נשימתית היא חשובה. לניקוז הפרשות, ללמד את החולה להוציא את הליחה לעזור לו עם קלפינג ולעודד אותו. אז זה תלוי בסוג החולה אבל הפעילות האירובית חשובה לכולם הפעילות של הפיזיותרפיה הנשימתית הלימוד של הוצאת וכדומה, זה יותר לחולים האלה עם הליחה.

לסיכום – תעסקו בפעילות גופנית!

א:  יש איזו המלצה לסיכום למי שצופה בנו?

ק: הדבר שחשוב לזכור שמחלה ריאתית או מגבלה נשימתית אינה מונעת מפעילות גופנית. להיפך, ככל שנעסוק יותר ויותר בפעילות גופנית, אנחנו נשמר את הריאות שלנו ואת שרירי הנשימה שלנו ,סיבולת הלב והריאה, ונוכל  להאריך את החיים.

א: נהדר תודה רבה.

ק: בבקשה.

שמענו עכשיו כמה חשובה פעילות גופנית למי שסובל מקוצר נשימה וחולי ריאות במיוחד. אם אתם מעוניינים לקבל הדרכה אישית אתם יכולים להיכנס לאתר ולמצוא את הפיזיותרפיסט המדויק שלכם באתר פיזיוקליק.