fbpx

האם שימוש בטלפון סלולרי גורם לכאבי צוואר?

לנוחיותך, עיקרי המאמר:

 

על “מגיפת ה- “TEXT NECK שבכלל מעולם לא הייתה קיימת…

נתחיל את הפוסט בהצהרת כוונות. הספרות המדעית שעוברת ביקורת עמיתים היא עדיין המקור הכי חשוב של ידע שהצליח ליצור המין האנושי עד כה! הבעיה היא שכמו כל דבר אנושי מדובר בחרב פיפיות, ביד אחת חוכמה אדירה וביד השנייה טמטום אינסופי.

מי שפרסם או מי שקורא מחקרים ומבין את עולם הספרות המדעית וביקורת עמיתים יודע כי זו לא בעיה גדולה מדי להפוך השערות ל-“אמת” מוחלטת. מספיק לפרסם השערה במאמר שיעבור ביקורת עמיתים בעיתון מכובד ומהר מאוד ההשערה הזו יכולה להתגלגל לכדי “אמת”.

מספיק עיתונאי אחד או איזה דיון בפייסבוק שמישהו מציין כי ההשערה הזו פורסמה באיזה עיתון אקדמאי מכובד או שאיזה מישהו שקורא למאמר דעה “מחקר” וטוען כי “אותו מחקר מצא כך וכך” ומהר מאוד מתחילה לדהור לה רכבת של טמטום שלעיתים גם בלתי אפשרי לעצור אותה.

“מגיפת ה-Text neck

השם Text-neck הופיע לראשונה מחוץ לספרות המדעית בשנת 2012 מפיו של כירופרקט מפלורידה דין פישמן . האדון טען כי שימוש בטלפונים סלולריים לאורך זמן מחליש שרירים, רצועות ומבנים אנטומיים צוואריים שמוביל לביטול של הקשת הצווארית ה-“נורמלית” ועקב כך לכאב בצוואר.

נחזור לבעייתיות של ההשערה הזו בהמשך. נכון להיום ישנם מעט מאוד מאמרים בנושא בספרות המדעית. באופן מפתיע הסיקור התקשורתי והחברתי של התופעה גדול יותר ממה שקיים בפועל בספרות המדעית.

האזכורים הראשונים

האזכורים הראשונים בספרות המדעית של מחקרים אמפיריים על שימוש בטלפון סלולרי כאחראי על כאבי צוואר החלו להופיע בשלהי 2015. מחקר קוריאני על 20 נבדקים בלבד (10 ביקורת, 10 קבוצת משתמשים סלולריים כבדים) מצא סף כאב נמוך בשרירי הצוואר, מנח ראש קדמי ודיכאון גבוה בקרב משתמשים כבדים.

באותה שנה התפרסם גם המחקר הראשון של רופאי שיניים מערב הסעודית שטען כי אכן ראוי להתייחס ל-“text neck” כאל ישות רפואית ייחודית ושזה “סינדרום מסוכן ביותר” לדבריהם. כן כן, זה ממש ציטוט מדויק ומגוחך מהדיון שלהם!

המחקר שלהם היה מחקר חתך של 396 סטודנטים מבית הספר לרפואת שיניים בערב הסעודית. המחקר מצא קשרים בין שימוש ממושך בטלפון לכל מיני תופעות פיזיות מרובות כגון: עייפות בעיניים, עצבנות, בעיות שינה, בעיות זיכרון, דיכאון, כאבי צוואר וכתפיים.

מיותר לציין כי המדגם של סטודנטים כלל לא מייצג את האוכלוסייה הכללית ורוב הסימפטומים יכולים להיות מקושרים לאורח החיים של סטודנטים ולא באופן ייחודי לשימוש ממושך בטלפון סלולרי.

המאמר הבעייתי הבא בנושא יצא בשנת 2017 ונכתב על ידי מנתח עמוד שדרה בעיתון המכובד “The spine journal”.  במאמר דעה הזה הוא טוען כי יש “בסיס רציני” לאבחנה של text neck וכי הוא וכירורגים רבים אחרים רואים עלייה משמעותית במקרים של כאבי צוואר בקליניקה.

טענה זו כלל לא ציטטה מקור או מידע אפידמיולוגי שמאפשר להבין האם זה אכן נכון או שמא זו הייתה התרשמות פרטית של הרופא הספציפי הזה ודעתו האישית בלבד. גם מאמר זה כלל הרבה ציטוטים של השערות ביומכניות הגורסות כי המבנים האנטומיים בצוואר הם “חלשים ומועדים לפורענות”.

בינתיים בשנת 2018 יצא מחקר חתך תצפיתי על 150 צעירים בגילאי 18-21 בברזיל. אוכלוסיית גיל שהשימוש בטלפון הוא גבוה במיוחד כמו במחקר הסעודי. מחקר זה לא הצליח למצוא שום קשר בין הרבה מדדים שנבדקו במחקר.

ההיגיון

ההגיון שעומד מאחורי ההשערה של סינדרום Text neck הוא היגיון ביומכני הגורס כי עומסים מכניים ממושכים הם גורמים לכאבי שלד שריר.

ההשערות הביו-מכניות כגורמים לכאבי שלד-שריר הופרכו ממזמן ועל כך כתבתי בהרחבה בפוסטים קודמים ומפורטים בסימוכין מדוע החשיבה הזו היא ארכאית.

יציבה וארגונומיה הם נושאים ששוב ושוב לא מצליחים לקשר אותם לשום תופעת כאב באשר תהיה. המחשבה שיש “מנח צווארי נורמלי ואידיאלי” לא עומדת בקנה אחד עם מה שידוע היום. יש מספיק אנשים שהצוואר שלהם הוא ללא שום קשת (לורדוזה)  מלידה ועל כן לא ניתן לקשר את “אובדן הקשת הלורדוטית” להתפתחות של סימפטומים אצל אנשים שכאלו.

בנוסף, ההנחה כי המנח הצווארי של שימוש בסלולרי הוא בעייתי, מתעלמת מהעובדה הפשוטה שהמנח הצווארי הממושך הזה הוא כלל לא “תופעה חדשה”. אנשים עובדים כבר מאז שחר ההיסטוריה במנח ראש מכופף במשך שעות רבות בין אם זה הסנדלר, האופה או הפקיד שיושב במשרד שעות רבות ועובר על הספרים.

כיפוף של החוליות כמו יישור של החוליות אלו מנחים בעומסים פיזיולוגיים (עומסים נורמליים ללא עומס חיצוני) שהגוף שלנו יועד לבצע. מי שחושב אחרת צריך לספק ראיות שזה אכן כך. עד היום לא מצליחים למצוא קשרים חזקים ומובהקים שמעידים שלמנחים בעומסים פיזיולוגיים יש איזוהי השפעה שלילית.

אגב גם לא הצליחו להראות עד כה שמנחים עם עומסים חיצוניים מתמשכים הם גורמים לכאבים. מחקרים שכן מצאו קשרים שכאלו הם כל כך מעטים ולרוב גם לא משוחזרים לאחר מכן. גם במקרה הנ”ל יש לנו שני מחקרים דומים יחסית עם תוצאות שונות מאוד (וזה לא שהמחקר הסעודי יכול להיחשב “מחקר חזק” כי הוא לא).

לסיכום:

כאב זוהי תופעה אוניברסלית בבני אדם. האדם היחיד שלא יסבול מכאב צוואר או כאב גב תחתון או כל כאב כלשהו במהלך חייו הוא זה שהספיק למות לפני כן. כאב זוהי תופעה מורכבת מאוד שלא ניתן לצמצם אותה לכדי “ביומכניקה” או “עומסים” בלבד.

מבדיקתי את הנושא של text neck זה ברור כי הוא תולדה של חוסר הבנה וידע של חוקרים רופאים ובעיקר איזה כירופרקט, פופוליזם תקשורתי והטייה קוגנטיבית שנקראת Clusterring illusion. הטייה זו גורמת לנו למצוא תבניות חוזרות שאינן קיימות.

אני צופה כי ימשיכו לצוץ עוד הרבה מחקרים בעתיד שיבדקו את הנושא הזה. חבל לי על זמנם של החוקרים האלו עוד מראש (או מצוואר) עוד לפני שבכלל החלו. הנושא הזה הוא עוד דוגמא יפה לחוק האסימטריה של בולשיט. קל מאוד לייצר בולשיט, קשה מאוד מאוד להיפטר ממנו.

עם זאת, יש לזכור, שאם אכן אתם סובלים מכאבי צוואר, צוות המומחים שלנו בתחום כאבי צוואר ישמח לסייע לכם ולהדריך איך להפחית את הכאב.

מעניין? מועיל? שתפו את הפוסט ותעזרו למישהו

WhatsApp chat
דילוג לתוכן