לנוחיותך, עיקרי המאמר:
לא שאנחנו נגד מוצצים , אנחנו מאד בעד, השאלה היא למה עכשיו, או למה כל הזמן…
לאחרונה , שמתי לב, שיותר ויותר ילדים וילדות חמודים וחמודות בני שנתיים, שלוש, ארבע ויותר, ברחוב, במעלית, בדרך אל הגן או אחרי איסוף מהגן, במגרש משחקים, בסופרמרקט ואפילו בנסיעה ברכב, לא ישנים לא בוכים ואפילו לא מתוסכלים, אך עם מוצץ בין השפתיים והשיניים
לעתים הם מנסים לדבר בלי שהמוצץ ייפול, לעתים הם לועסים אותו, אך לרוב הם בוהים איפשהו בחלל, מביטים בעיניים מעט מזוגגות ובעיקר שקטים.
נמנעים מהוצאת קולות או מילים, ואם כבר מדברים קשה מאד להבינם.
כתבנו מאמר מקצועי על עיכוב התפתחותי בתינוקות שאולי יעניין אתכם>>
בואו נציץ על המצב הזה
למעשה, הפה עסוק או “סתום” על ידי “פקק”, יש פחות מלמול, קוליות ודיבור ספונטני, לא נוצר שיח ספונטני בין התינוק / ילד וההורה. תינוק, גם שאינו אומר מילים, קולותיו וגרגוריו, הם התקשורת עם הוריו וסביבתו והם דורשים תשומת לב ותשובה, כך נוצר השיח הראשון, כך נבנות המיומנויות החברתיות והתקשורתיות הראשונות שהן הבסיס להמשך.
מוצץ נותן מענה חשוב לרפלקס ה”מציצה” הקיים אצל התינוק .הוא מאפשר לו רוגע וביטחון .אך חשוב להבין שישנן השלכות של מציצתו לאורך זמן על השפה והתקשורת. הפעוט הופך פעיל פחות בשיח המשפחתי, ישנן פחות הזדמנויות להגיב ולהביע את עצמו ולקבל על כך משוב מהסביבה.
בזמן תסכול או בכי, ההמלצה היא להציע לו חיבוק, קירבה גופנית , תמלול הרגשתו וההכלה, לשם רגיעה ואם עדיין עולה צורך לאפשר לו את המוצץ בשעת בכי ותסכול (אלא אם כן ההורה החליט על גמילה) אך להימנע מלהשאיר אותו בפה זמן ממושך במהלך היום .
איך אני יודעת מה אבני הדרך המוטוריות של התינוק והפעוט?
מה קורה בזמן מציצה?
בזמן המציצה, הלשון מבצעת תנועות אחורה-קדימה ,דגם זה מעודד דחיקת לשון (מצב בו הלשון דוחקת את השיניים העליונות) הילד מתרגל להשאיר את השפתיים פתוחות ויש פחות איסוף ובליעה של הרוק מהפה, דבר זה יכול לגרום לשינויים במבנה השיניים והלסת (על כך רופאי השיניים יוכלו להרחיב), הצטברות הרוק גורם לריור יתר ואף להצטברות יתר של חיידקים על השיניים.
כפיזיותרפיסטית אוסיף שהמוצץ משמש כקיבוע בזמן תנועה ומאמץ, ריפיון של השרירים סביב הפה ושוב גורם לדחיקת השיניים קדימה.
זמן מוצץ
זמן מוצץ הוא משהו שאפשר לכוון ולהגביל, למקום ולזמן: לקראת שינה, ובמצבי תסכול קיצוניים. לדוגמא. כפי שאיננו הולכים עם בגד ים כל הזמן אלא במקומות המיועדים לכך. אין סיבה ללכת ולהסתובב עם מוצץ כל הזמן.
אפילו לא כשמוציאים אותם מהגן… נהפוך הוא, זה הזמן הכי טוב לתקשר וליצור חוויה נעימה בזכות המפגש ביניכם ולא בזכות המוצץ שנתחב לפיהם ולעתים קרובות מבלי שיבקשו אפילו.
אז מה אני אומרת?
מוצצים כן אבל בשימוש מושכל !
אנחנו רוצים ילדים תקשורתיים או שקט תעשייתי?
רוצים שילדנו ילמדו לתקשר אתנו וסביבתם? רוצים שילמדו להביע את רצונם, רגשותיהם? עכשיו זה הזמן.
מוצץ כמו כל חפץ אחר יש לו זמן, מקום וסיבה.
אז כיצד עושים זאת?
כיצד מאפשרים לילדים לפתח מיומנויות תקשורתיות, מיומנויות חברתיות, דחית סיפוקים , נורמות התנהגויות, סנגור עצמי והבעה עצמית תוך כדי שמירה על בריאות השיניים והפה?
התשובה משתנה מילד לילד, היא תלויה בהורים, באורח החיים הנהוג בבית ומעל הכל באופיו, צרכיו ואופיו של הילד, להוריו של הילד יש את היכולת להתבונן בו, לקרוא על התפתחות תקינה וסימטרית ולנסות להבין כיצד לקדם את ילדם בצורה הטובה ביותר. אולם אם אתם מרגישים שאתם לא מוצאים את התשובות שלכם במעגל הקרוב אליכם, פנו לייעוץ מקצועי.
פיזיוקליק- מאגר פיזיותרפיסטיות מומחיות בתחום התינוק והילד.
