מה עושים עם כאב בכתף? ראיון עם ד”ר ערן ממן

מה עושים עם כאבים בכתף?

אוכלוסיה רחבה מאד סובלת מכאבי כתף מסיבות רבות. ישנם כאלה שכתוצאה מהכאב מושבתים לחלוטין. יש מי שחושב שהדבר הנכון הוא לחיות עם הכאב, ויש מי שמטפל.

כל כך הרבה מידע משותף ברשת על הנושא, אבל אין מספיק התייחסות מקצועית.

לכן בחרתי לראיין את אחד המומחים הגדולים בארץ לנושא – ד”ר ערן ממן.

ד”ר ממן הוא ד”ר ערן ממן – מומחה בכירורגיה אורתופדית.

הוא האיש אשר יכול לענות על כל השאלות הקשות ולהסביר בצורה מקצועית את התופעות והסיבות השונות לכאבים בכתף.

בראיון עברנו על נושאים שונים כמו:

• איזה סוגי מטופלים מגיעים בעיקר?
• איזה סוגי כאב קיימים ומה הסיבות להם (קרע בגיד, כתף קפואה, תסמונת הצביטה, שחיקת מפרק הכתף ועוד)
• איך מטפלים בכאבים בכתף? (מתי משתמשים בפיזיותרפיה, מתי פונים לניתוח וכו’)
• סקירת כאבי כתף לפי גילאים (מבוגרים, צעירים, נשים וגברים)
• מה עושים לפני ואחרי ניתוח בכתף?
• מה הוא ניתוח החלפת מפרק הכתף?

ואלו רק נושאים חלקיים מראיון מעולה ומפורט שילמד אותכם הרבה.

אז בין אם אתם סובלים מכאבי כתף ובין אם אתם רוצים להעשיר את הידע בתחום, מומלץ בחום לצפות בראיון המלא.

לאלו מכם שבכל זאת אוהבים לקרוא, ריכזו את עיקרי הראיון בהמשך.

עיקרי הראיון עם ד”ר ממן – כאבים בכתף, סוגים, סיבות וטיפולים

התחלתי את הראיון בשאלה – באופן כללי, איזה סוג מקרים מגיעים אליך לרוב לטיפול בכאב?

התשובה של ד”ר ערן ממן היתה די ברורה – בעיקר אנשים שכואב להם.

כמובן שישנם אנשים שמגיעים בגלל פריקות כתף או הגבלת תנועה,  אבל בדרך כלל כאב זו התלונה המרכזית. לאו דווקא כתוצאה מחבלה.

כאבי כתף בגילאים המבוגרים (60+)

נתחיל בזה שאכן כיום אי אפשר לקרוא לגיל 60 “מבוגר”, אבל בכל זאת, ישנן תופעות שכיחות הקשורות לכאבי כתף המופיעות בעיקר אצל האוכלוסיה הבוגרת הזו.

בקרב האוכלוסיה ה”מבוגרת” (60+) המקרה הנפוץ הוא קרע בגידי הכתף.

ברוב המקרים האדם הסובל מהכאב אינו יודע על כך שמדובר בקרע.

השלב בו מגיעים לאבחון וטיפול הוא שהכאב מתחיל להתגבר והופך לקשה מנשוא.

איך מאבחנים את הכאב?

כך ענה ד”ר ממן על השאלה – “משלבים מספר בדיקות. בירור ראשוני ותשאול, בדיקה ויזואלית וגם בדיקות אולטראסאונד ורנטגן. זה מאפשר להשלים את הבירור בצורה מלאה.”

בבדיקה הויזואלית נערך גם שאלון קצר בכדי להבין את מהות הכאב, סיבותיו, מתי הוא מופיע וכו’. לדוגמא אם הכאב מופיע בלילה או אחרי מאמץ וכו’.

ד”ר ממן מציין בנושא הזה ש”זה מאוד אופייני. בדיקה של החולה, להפשיט, להיסתכל על הכתף לראות שאין איזשהי בעיה בשרירים, בעצמות בתנועה, בקצב של התנועה, בצורה של התנועה, שאתם בתור פיזיותרפיסטים מבינים בזה הרבה יותר טוב מאיתנו.”

ישנם מקרים שהאבחנה הראשונית מספקת תמונה מספיק ברורה להמשך הטיפול וישנם מקרים בהם צריך להעמיק עוד באבחנה בכדי להבין בדיוק את הבעיה.

מה האם מאפייני הטיפול בכאבים בכתף?

ישנה סברה בקרב האוכלוסיה המטופלת, שהפתרון לכאב הוא מיידי. ברוב המקרים, נשמע את האדם הסובל מהכאב מספר לחבריו שהוא כנראה צריך לעבור “ניתוח בכתף”. וכל זה לפני שעבר אבחנה.

מה שד”ר ממן (כמו גם אורטופדים רבים אחרים) ממליץ זה להתחיל בטיפול פיזיותרפיה לכאבי כתף.

מניסיונו, “ב-70%-80% מהמקרים פיזיותרפיה התשובה לפתור את הכאב! נכון, היא לא תחבר את הקרע. אבל כמו שאמרנו יש הרבה אנשים שיש להם קרע וזה לא מפריע.”

ומה אם הפיזיותרפיה לא עובדת? ד”ר ממן מדגיש בנושא ש”לפעמים הפיזיותרפיה לא עובדת. ואז אנחנו כן נדרשים לפעולה כירורגית כזו או אחרת.”

מה היא הפעולה המתבצעת בניתוח בכתף?

במקרה של קרע אקוטי בגיד, כזה שקשה לגוף להתגבר עליו לבד, צריך התערבות חיצונית. ההתערבות החיצונית היא ניתוח אשר מטרתו היא טיפול ישיר באותו הקרע.

הפעולה הכירורגית, ניתוח לכל דבר ועניין הינה “לתפור את הגיד חזרה למקום”.

הרפואה המתקדמת מאפשרת לעשות את הפעולה בהתבסס על מה שנקרא “ארטוסקופיה” (ניתוח המתבצע דרך מספר חרירים קטנים ולא דרך פתיחת חתך), אך עדיין חשוב להדגיש, כפי שמציין ד”ר ממן, כי זה ניתוח ואין לזלזל בו.

כמו בכל ניתוח, “יכולה להיות הצלחה או לא”.

מה עושים אחרי ניתוח בכתף?

כששאלתי את ד”ר ממן לגבי הפעולות המתבצעות לאחר הניתוח, הוא ציין:

“בדרך כלל הניתוח הוא די מוצלח. הבעיה היא שיש את התקופה של ‘אחרי הניתוח’. ואת זה נוטים לפעמים לשכוח.”

“תקופה קשה”, עניתי לו. זו בהחלט תקופה קשה. תקופת ההחלמה. הגוף עבר אירוע משמעותי ועכשיו מתחיל תהליך שיקום כלשהו.

ד”ר ממן הינהן בהסכמה וציין כי מדובר ב”חצי שנה סך הכל של עבודה קשה. בהתחלה זה כואב מאוד! חודש וחצי ראשונים מאוד כואב וצריך לדעת את זה.”

כפי שציינו הניתוח המתוחכם שיש היום הוא “רק כמה חורים קטנים בכתף” אך עדיין זה כואב.

ומה עושים מהיום שלאחר הניתוח?

ד”ר ממן מציין כי “מהתחלה, מהיום ראשון אחרי ניתוח אנחנו מתחילים פיזיותרפיה.”

כמובן שבהתחלה התנועה מוגבלת והטיפול קשה יותר, אך ככל שמתמידים וממשיכים בטיפול כך הכאב פוחת והתנועה משתפרת.

גם הטיפול הפיזיותרפי עצמו מוגבל בהתחלה בהתאם למצב של הגוף, שכן אנו רוצים שהגיד שתוקן יתאחה ביולוגית בעצמו בהדרגה.

הסיבה לכך היא ש”אנחנו  תופרים אותו. זה עוד לא מחובר. אם הבן אדם יפעיל אותה (את הכתף) מיד אחרי ניתוח, (יתכן כי הגיד) הוא יקרע את מה שעשינו.”

לכן, עד שזה יתחבר, אסור להיות מאד אקטיביים.

הפיזיותרפיסט פה הוא כלי משמעותי לשמור על טווח תנועה של הכתף בלי לפגוע בניתוח עצמו.

התייחסות לקרע חלקי או מלא בכתף?

בהמשך הראיון שוחחנו על אופי הקרע. ישנם סוגים שונים של קרעים בגידי הכתף ובהתאם לכל מצב מותאם הטיפול הנכון.

התמקדנו בעיקר בגיל המבוגר, שכן ברוב המקרים עקב שחיקתו של הגוף ככל שמתבגרים, שכיחות הקרעים בגיל הזה גבוהה יותר. אצל צעירים זה נובע ברוב המקרים מפעילות מאומצת כלשהי או תנועה לא נכונה. על כך נרחיב בהמשך.

שאלתי את ד”ר ממן אם יש הבדל בין “קרעים חלקיים ומלאים”.

לתשובתו, “כן ולא”. כי כשזה כואב זה כואב, ולא משנה מה גודל הקרע.

אם טיפול פיזיותרפיה ראשוני (מקדים לניתוח) נכשל, “אז נצטרך לנתח בין אם זה קטן או גדול כי אין לנו הרבה אופציות אחרות”.

בדרך כלל, על פי ד”ר ממן, “אם הקרע קטנצ’יק או קרע חלקי לא צריך לעשות עם זה שום דבר”. למעט טיפולי פיזיותרפיה כמובן. 

אם הקרע גדול מאד, נדרשת התייחסות מעמיקה יותר, או כמו שד”ר ממן מציין “אנחנו נכנסים לפינה.”

צריכה להתקבל החלטה מאד גורלית.

מצד אחד, המטופל מופנה לטיפולי פיזיותרפיה בכדי לנסות להימנע מהניתוח. מצד שני, במידה והקרע גדול (וממשיך לגדול) אז אחרי שנתיים-שלוש של טיפולי פיזיותרפיה המטופל יכול להגיע למצב שאי אפשר לתקן את הגיד גם בניתוח.

לכן על פי ד”ר ממן, במקרה קיצוני כזה עושים הערכת מצב, דנים עם החולה ומחליטים מה הכי נכון.

מצב טרום קרע – או תסמונת הצביטה בכתף

בגיל המבוגר בעיקר, ישנם כאבי כתף שנגרמים ממצב ללא קרעים. ישנו שלב של “טרום קרע”. שלב זה נקרא “תסמונת הצביטה בכתף“.

במצב זה הגידים משתפשפים אך עדיין לא נקרעו. נוצרת דלקת וכתוצאה מכך מתפתח כאב.

“כמובן שפה אנחנו ממש נשתדל שלא להגיע למצב ניתוחי.

פיזיותרפיה היא קריטית במקרה הזה“. כך ד”ר ממן.

לעיתים, עקב כאב עז ישנם מטופלים שמקבלים זריקת סטרואידים, אשר מאפשרת להפחית את הדלקת.

הזריקה פוגעת באיכות הגיד. לכן לא משתמשים בזריקות במצב בו ישנה התפתחות כלשהי של קרע. כדי לא להחמיר במצב.

את הפחתת הכאב רצוי להשיג בעזרת טיפולי פיזיותרפיה מותאמים לכאב של המטופל ולנסות להימנע אפילו מהזריקה.

במקרה זה חשוב להדגיש שהכאב הוא הדלקת.

כפי שד”ר ממן ציין, ישנם אנשים שכבר יש להם קרעים בכתף אך אין להם כאב. הדלקת (במצב של תסמונת הצביטה) היא המקור לכאב.

במקרה כזה, הפיזיותרפיה מחזקת את הגידים הלא פגועים בכדי שהם יהיו אלו שיקחו את העומס.

כתוצאה מכך יפחת הלחץ על הגיד הפגוע, תפחת התגובה הדלקתית וכך יפחת גם הכאב.

“כל המטרה שלנו בסופו של דבר בפיזיותרפיה זה לגרום לכך שלאדם לא יכאב, שזה את המטרה העיקרית, לשפר את התפקוד שלו ואת התנועתיות שלו, ושהוא לא יהיה יעמיס על אותו גיד פגוע ויגרום שוב לדלקת ושוב לכאב.” מוסיף ממן.

שחיקת הסחוס – אוסטאוארטריטיס בכתף

אוסטיאוארטריטיס היא תופעה שכיחה יותר בפרקי הירכיים והברכיים. הכתף זה “מספר שלוש”.

זוהי מחלה “דגנרטיבית (ניוונית)” שגורמת לכאבים, הגבלה בתנועה וחריקות. הסיבה לתופעות היא אי הימצאות הסחוס בין העצמות. המגע בין העצמות גורם לכאב ולחריקות.

ד”ר ממן מרחיב על התופעה ומספר:

“עצם משתפשפת בעצם שמולה, הכדור כנגד המכתש.

זה כואב!

מתחילים להופיע עיוותים של הכדור הזה. הוא כבר לא כדור, אלא הופך להיות במבנה פחות עגול ויפה.

ואז זה עוצר את טווח התנועה ואנחנו מוגבלים. (המצב) הולך ומחריף.

פה הפיזיותרפיה חשובה בהתחלה לשמר את טווח התנועה, אבל  התהליך הולך ומתגבר ובאיזשהו שלב כבר אי אפשר להחזיר את הטווח למה שהיה.

במקרים כאלה, כשכשלו כל הטיפולים, עושים החלפות כתף, שבשנים האחרונות אנחנו יחסית עושים יחסית המון, בהשוואה לשנים קודמות.”

 

האם ניתוח החלפת כתף מצליח?

 

החלפת מפרק זה אירוע משמעותי לגוף. בעבר, עד התפתחות הרפואה לכדי המצב הנוכחי של ימינו, היו “פרוטזות מאד לא ידידותיות”, כפי שמציין ד”ר ממן.

הוא מוסיף “היית שם את אתה פרוטזה לכולם, שזה לא הגיוני. כל אחד עם המבנה האנטומי השונה שלו.

היום אנחנו באים לחדר ניתוח עם ארגזי כלים של עשרות קופסאות שכל אחת מכילה חלק שונה בשני מילימטר מהחלק האחר. כך אנו יכולים להתאים לבן אדם בדיוק את הפרוטזה שמתאימה לו, את המשקל שמתאים לו שיגיע הכי קרוב למבנה הבסיסי של אותו בנאדם.”

זה מדהים! מה שהרפואה עושה בימינו.

חשוב לציין, שבניגוד להיכרות הרווחת של הציבור עם המונח “פרוטזה”, לא מדובר בהחלפת כל היד. אפשר להירגע. מדובר ביחידה שנכנסת רק באזור המפרק ומחליפה את העצמות שהיו שם ברכיב מלאכותי.

בסרטון של הראיון תוכלו לראות את החלקים לדוגמא של אותם פרוטזות עליהן מדובר.

כאבים בכתף בגילאי 40-50

עד כה בראיון התמקדנו בעיקר בגיל המבוגר (למרות שכיום אי אפשר לקרוא לגיל 60 מבוגר).

שאלתי בראיון את ד”ר ממן לגבי הגילאים הצעירים יותר. הדגשתי בפניו שאיני מתכוונת למקרים של חבלה או תנועה. אלה מקרים בהם האבחון ידוע. סיבה ותוצאה.

רציתי לשמוע מניסיונו איזה מקרים שכיחים יש לכאבים בכתף.

הסתיידות בכתף (בעיקר בקר נשים)

“יש שתי תופעות שכיחות אצל נשים כגורם לכאב. אחת זה ‘Calcified Tendinitis’ – שזה הסתיידויות בתוך הגידים. 

זו איזשהי מחלה שטבעה לא ברור. מתחילה שקיעה של סידן בתוך הגיד עצמו, אשר גורמת לתפיחתו של הגיד. 

הגיד, שאמור להיות בגודל מסוים ולעבור בתעלה מסוימת, עכשיו הוא פי אחד וחצי או פי 2 בגודל, הוא  מתחיל להשתפשף. 

זה די דומה למה שדיברנו מקודם, בתסמונת הצביטה, ואז יש שוב דלקת ושוב כאב.”

יש לציין שכשאנו מבצעים תנועה כמו הרמה של היד, הגיד זז בתוך תעלה (אותה תעלה אותה מזכיר ד”ר ממן) ומבצע בתוכה תנועה מסוימת.

מכיוון שהוא מתעבה, הוא מתקשה לעבור בחופשיות בתעלה, משתפשף וכתוצאה מכך מתחיל כאב ומתפתחת דלקת.

ד”ר ממן מדגיש שזה שאין קשר לאוסטאופורוזיס, לאכילת מוצרי חלב וכו’. לא יעזור להפחית במוצרי חלב כדי להפחית את הסתיידות הסידן בגידים.

עדיין לא ברור לגמרי מה הגורם לתופעה, אך ידוע על קיומה.

כתף קפואה – מה זה?

תופעה אופיינית נוספת לאותו חתך אוכלוסיה הינה כתף קפואה. זה איזשהו תהליך דלקתי המתבצע בתוך הכתף. עדיין לא מבינים בדיוק את הסיבה לתופעה, אך יודעים להבחין בקרב איזה אוכלוסיה התופעה שכיחה יותר.

כשהכתף “קפואה” ישנה מגבלת תנועה וכאב חזק מאד.

על פי ד”ר ממן – “(זה) אופייני פחות או יותר לאותו סוג אוכלוסיה. יותר אצל נשים, יותר סביב העשור החמישי-שישי לחיים.

“מדברים על איזהשהו תהליך דלקתי מאוד סוער שמתבצע בתוך הכתף.

“שוב הטריגר (הגורם) לא ברור.

“אנחנו יודעים מה הסיבה שהיא מתחילה. יותר שכיח את האנשים עם סכרת, אבל לא בהכרח. יותר אצל אנשים עם תת פעילות בלוטת התריס, שוב, לא בהכרח.

“כאב שהולך ועולה ברמות נוראיות. עם הגבלה שהולכת וגוברת של הטווח תנועה.

“השמחה שבמחלה הנוראית הזאתי, היא שהיא עוברת לבד. אנחנו צריכים לעשות כמעט שום דבר. היא תעלם.”

זה שתסמונת הכתף הקפואה עוברת לבד, ללא התערבות כירורגית זה בהחלט חדשות טובות, אמרתי. אך כמה זמן סובלים מכאב?

“עליה בכאב והגבלה בטווח תנועה סביב 9 חודשים. ואז פתאום מתחיל שלב של הפשרה (כך אנחנו קוראים לזה) – שהכתף הקפואה מפשירה הכאב הולך ויורד, טווח התנועה הולך ומשתפר.”

גם במקרה של כתף קפואה, לפיזיותרפיה יש את היכולת לעזור בעיקר בהקלה על הכאב. בעיקר בשלב ה”הפשרה”:

“פה הפיזיותרפיה, בשלב שהעסק הולך ומחמיר היא חשובה בעיקר להקל. היא לא תיפתור את הבעיה. אבל היא באה להקל. להפוך את זה טיפה יותר ניסבל. אחרי שזה הגיע לשיא ומתחיל להפשיר, פה הפיזיותרפיה מאוד משמעותית בקיצור משך המחלה. במקום שזה יהיה שנה וחצי שנתיים עד שזה נעלם לגמרי, תהיה פחות כי הפיזיותרפיה עוזרת להפוך את התהליך של ההפשרה ליותר מהיר יותר.”

כאבי כתף בגילאים הצעירים

אצל צעירים, אין שכיחות כלשהי לתופעות של כאבים בכתף. אין תופעות כמו אלו שציינו שמגיעות בשלבים יותר מאוחרים של החיים.

ובכל זאת, ביקשתי מד”ר ממן שיתן סקירה קצרה בנושא. להלן תשובתו:

“הצעירים בדרך כלל פחות סובלים מכאב בכתף. (אם יש כאב, הוא מופיע) יותר בעקבות איזושהי טראומה.

“למשל: מישהו שיחק כדורסל ונמשכה ידו לאחור באותו רגע של להט המשחק. הוא המשיך הלאה ושכח מזה. אבל פתאום בהמשך יש לו כאב בתנועות מסוימות, ללא הגבלה בטווח התנועה.

“ואז הסיבות לזה יכולות להיות קרעים של רצועות, קרעיים חלקיים, קרעים מלאים, רצועה עליונה, (או) קידמית, אשר יכולה לגרום לכאב בתנועות מסוימות בעיקר בהרמה מעל גובה הכתף, בתנועות של קצה הטווח. או למצב של פריקות כתף בגלל אותו קרע שדיברנו.”

אז אם אתם צעירים ואתם סובלים מכאב בכתף, נסו לשחזר את הפעם האחרונה שהשתתפתם בפעילות גופנית כלשהי ומבלי משים ביצעתם תנועה כלשהי שגרמה לכאב הזה.

>> 3 תרגילי פיזיותרפיה לכתף שתוכלו לעשות בבית

מילות סיכום על כאבי כתף

אחרי ראיון מלא ומקיף בנושא, שלימד אותנו כל כך הרבה (ואני בטוחה שנתן לכמה מכם תשובות לשאלות רבות ששאלתם), ביקשנו מד”ר ממן לסכם בכמה משפטים:

“כאבים בכתף, מסתבר, שאנשים תמיד אומרים לי: ‘לא ידעתי בכלל שיש בעיה בכתף עד שהייתה לי בעיה והתחלתי לראות שמסביב כולם מחזיקים את הכתף. הולכים עם איזשהו סוודר מעל באמצע הקיץ’.

“זה די שכיח אני חושב שללכת לרופא משפחה, או לאורטופד בקהילה בשלב ראשון, לבקש בירור ראשוני וללכת לפיזיותרפיה יעבוד ברוב המקרים.

“אין צורך לרוץ ולהתחיל לעשות את כל הבדיקות הכי יקרות ולראות  את הרופאים הכי עסוקים והכי עמוסים. מיותר לגמרי!

“ברוב המקרים טיפול נכון ובסיסי יעשה את העבודה.

“במקום שזה לא עוזר אז באמת יש טעם לפנות למי שזה עיסוקו.”

יש לכם שאלות?

ועכשיו, אם יש לכם שאלות, או הערות חשובות, דברים שהייתם רוצים להעמיק בהם, כתבו לנו בתגובות.

ואם יש לכם רצון טוב לשתף עם עוד אנשים אשר המידע הזה עשוי לעזור להם, אז קדימה!

תרגישו טוב.